החלטה בתיק בר"ע 13635-12-12

השופט עמירם רבינוביץ:

1.      לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (ב"ל 1772-06-12; הנשיאה אורלי סלע) בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 6.5.2012 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי אין החמרה במצבו הרפואי של המבקש.

2.      המבקש נפגע בתאונה ביום 13.1.2009. התאונה הוכרה על ידי המשיב (להלן: המוסד) כתאונת עבודה.

3.      ביום 29.1.2012 קבעה ועדה רפואית לעררים כי לא חלה החמרה במצבו של המבקש. על החלטה זו ערער המבקש לבית הדין האזורי (ב"ל 10200-02-12; הרשם (כתוארו אז) צבי פרנקל) וניתן פסק בהסכמת הצדדים בזו הלשון:

"הגענו להסכמה ולפיה עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתפעל כדלקמן:  א. הוועדה תתייחס לחוות הדעת של ד"ר נסים אלקרנאוי מיום 14/12/11. ב. הוועדה תעיין בשנית בבדיקת ה EMG- מיום 03/01/12 ותסביר האם לאור סיכום הבדיקה הקובעת כי למערער רדיקולפאטיה ב- C 7 בדרגה קלה יש בכך כדי להעניק נכות למערער. ג. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה. ד. הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון טענותיהם בעניינים שלעיל".

4.      בעקבות פסק הדין התכנסה הוועדה ביום 6.5.2012 לדון בעניינו של המבקש. הוועדה עיינה בפסק הדין ובכל החומר הרפואי שהיה בפניה, לרבות חוות דעתו של ד"ר אלקרנאוי ובדיקת המיפוי, שמעה את טענות המבקש וקבעה כך:

"הוועדה עיינה שוב בחומר הרפואי ובפסק הדין: מבקש התייחסות לד"ר אלקרינאוי, הוועדה אינה מסכימה עם קביעתו ולדעת הוועדה המגבלה בעמוד שדרה צווארי היא קלה מאוד. ואחוזי הנכות שקיבל מתאימים למצבו. הוועדה לא מצאה קיפוח נוירולוגי קליני, בדיקות ההולכה היו תקינות הן המוטוריות והן הסנסוריות. נמצא גל H ארוך דו-צדדי. ממצא שאינו משנה את קביעת הוועדה. אין החמרה".

5.       המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי, ושם טען בתמצית, כי הוועדה לא התמודדה כדבעי עם חוות הדעת מאת ד"ר אלקרנאוי; הוועדה לא פירטה את ממצאי הבדיקה הקלינית ואת טווחי התנועה שמצאה בבדיקתה; מאחר ומדובר בתביעה להחמרת מצב, על הוועדה היה לציין טווחים ולהסביר את השוני בין ממצאי בדיקתה לבין בדיקתו של ד"ר אלקרינאוי על מנת שניתן יהיה לערוך השוואה ביניהם; הוועדה לא התמודדה כנדרש עם ממצאי בדיקת המיפוי ולא נימקה מדוע אין להעניק למבקש דרגת נכות בגין הממצא בבדיקת המיפוי. מנגד, טען המוסד כי הוועדה ביצעה את הוראות פסק הדין מכוחו התכנסה.

6.      בית הדין האזורי דחה את ערעור המבקש בקובעו, כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, בכך שבדקה את המבקש והתייחסה למסמכים הרפואיים, לרבות לחוות דעתו של ד"ר אלקרנאוי, והסבירה שממצאיו של ד"ר אלקרנאוי אינם מקובלים עליה, וזאת מאחר ולדעתה המגבלה בעמוד השדרה הצווארי היא קלה מאוד. הוועדה אף קבעה, בהתאם, כי אחוזי הנכות שקיבל המבקש תואמים את מצבו. בית הדין הוסיף, כי קביעה נחרצת בדבר השוני בממצאים דיה כדי לצאת ידי חובת ההנמקה. בית הדין ציין כי הוועדה לא נדרשה בפסק הדין לציין טווחי תנועה ומשכך אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה שהינה מנומקת דיה.

7.      בבקשה שלפני טוען המבקש בתמצית כי כאשר מוגשת לוועדה חוו"ד על ידי הנפגע, על אף שהוועדה אינה חייבת לקבל את מסקנתה, עליה להצביע על הטעות שיש בה לדעתה, ולנמק את ההסתייגות ממנה תוך עריכת השוואה בין ממצאיה שלה לממצאי חוות הדעת שהוגשה, וזאת על מנת שגם מי שאיננו רופא יוכל להבין כיצד הגיע הוועדה למסקנתה. ברם לטענת המבקש, במקרה הנוכחי הוועדה לא פרטה את ממצאיה, כך שלא ניתן לערוך השוואה בין חוו"ד של ד"ר אלקרנאוי למסקנתה של הוועדה. טענה נוספת של המבקש היא כי הוועדה לא התייחסה כדבעי לבדיקת ה- EMG.

8.      לאחר עיון בבקשה, בהחלטת הוועדה מיום 6.5.2012, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר בתיק, אני מחליט לדחות את הבקשה.

9.      הלכה פסוקה היא כי משהוחזר על ידי בית הדין עניינו של מבוטח לוועדה לעררים עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/29-01 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, 162).

10.  במקרה הנוכחי, פסק הדין הוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לחוות הדעת של ד"ר אלקרנאוי ועל מנת שתעיין בשנית בבדיקת ה EMG- מיום 03/01/12 ותסביר האם לאור סיכום הבדיקה הקובעת כי למבקש רדיקולפאטיה ב- C7 בדרגה קלה, יש בכך כדי להעניק נכות למבקש. הוועדה אכן התייחסה לחוות דעתו של ד"ר אלקרנאוי, אך דחתה את מסקנתו משום שממצאי בדיקתה היו שונים ממצאיו של ד"ר אלקרנאוי. ממצאי הוועדה פורטו בבדיקות הקודמות שבצעה הוועדה למבקש בתאריכים 25.12.2011 ו-29.1.2012. באותן בדיקות נמצא כי תנועות הצוואר הוולונטריות במהלך שיחה היו תקינות לכל הכיוונים, ובבדיקה  הייתה קיימת הגבלה קלה בעמוד השדרה הצווארי עקב כאבים לגביה נתנה דרגת נכות בהתאם. בפסק הדין, שהחזיר את הדיון לוועדה, היא לא נדרשה לפרט שוב את ממצאיה. כל שנדרשה היה להתייחס לחוות הדעת של ד"ר אלקרנאוי, וזו היא אכן עשתה. יש לציין עוד כי חוות הדעת של ד"ר אלקרנאוי אינה שונה בהרבה ממסקנות הוועדה. גם לגבי בדיקת ה EMG- נימקה הוועדה את קביעתה כי אין בכך שיש רדיקולפאטיה ב- C 7 בדרגה קלה כדי להעניק נכות למבקש, בכך ש" לא מצאה קיפוח נוירולוגי קליני, בדיקות ההולכה היו תקינות הן המוטוריות והן הסנסוריות. נמצא גל H ארוך דו-צדדי. ממצא שאינו משנה את קביעת הוועדה". למעשה מנמקת הוועדה את הסיבה שבגינה היא סבורה כי אין מקום לקבוע למבקש דרגת נכות שונה מזו שנקבעה לו. בכך מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין.

11.  לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי המצדיקה את התערבותו של בית דין זה.

12.  סוף דבר -הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום,  א' אייר תשע"ג (11 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: